מאמרים

מאי 2006

טיפול אינטגרטיבי במשחק – מדע, אמנות ואומנות

ד"ר שלמה אריאל

המשחק הוא כלי ההבעה והתקשורת הטבעי לילדים. חשיבותו להתפתחות הילד על כל היבטיה ולאושרו הוכרה והוכחה במספר רב מאד של עבודות תיאורטיות ומחקרים אמפיריים. חינוך ילדים בגיל הרך מבוסס בחלקו הגדול על משחק. הטיפול במשחק היה ונשאר הכלי העיקרי אם כי לא היחיד לעבודה טיפולית עם ילדים ואחד הכלים לעבודה טיפולית עם מבוגרים ובני נוער. תחום הטיפול במשחק זוכה לפריחה גדולה בשנים האחרונות, בעיקר בצפון אמריקה ומערב אירופה,  ויעידו על כך הכמות הגדלה והולכת של ספרים ומאמרים בתחום זה, התעשרות התחום בגישות, שיטות וטכניקות חדשניות, פתיחת  תכניות הכשרה לטיפול במשחק באוניברסיטאות ומכונים וייסוד התאגדויות  מקומיות ובין לאומיות  של מטפלים במשחק.

כדי שכל זה לא יהיה זה עושר השמור לרעת בעליו, יש צורך בביסוס התחום על אינטגרציה תיאורטית ומתודולוגית רחבה. כותב שורות אלה, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי בעל רקע בבלשנות, סמיוטיקה, אנתרופולוגיה ומדע הקוגניציה, הקדיש שנים רבות לפיתוח מודל אינטגרטיבי כזה ולהכשרת מטפלים ומחנכים בישראל ובחו"ל  ביישום המודל  בעבודה הקלינית והחינוכית.  מאמר זה הוא מבט ממעוף הציפור על המודל שפותח. בגלל קצר היריעה לא יובאו כאן כמעט דוגמאות להמחשת המושגים והשיטות. קוראים מעוניינים יוכלו למצוא דוגמאות רבות מהשדה ומהעבודה הקלינית בפרסומיו השונים של הכותב, שהפניות אליהם מפורטות להלן.

   נעים לשחק בכלל ולטפל באמצעות משחק בפרט. אלה הן פעילויות מהנות, משעשעות, צבעוניות.

אבל המודל האינטגרטיבי במשחק שיוצג כאן בקווים כלליים הוא תיאוריה מדעית מדוייקת ומדוקדקת, מנוסחת בקפדה ולא קלה לעיכול. אין מנוס מכך. מאחורי כל פעילות יצירתית מתקדמת עומדת תיאוריה כזאת. קל ונעים לקרוא סיפורים, לדבר, לכתוב שירים ולספר בדיחות, אבל מאחורי למידת לשון ושימוש יצירתי בלשון עומדת תורת הבלשנות. נעים ומהנה להקשיב למוסיקה, לנגן, לכתוב מוסיקה, אבל מאחורי הפעילויות האלה עומדת תורת המוסיקולוגיה. אנשים לא אוהבים ללמוד דקדוק ותחביר, תווים וחוקים של תורת ההרמוניה ולהתייגע בתרגול יישומיהם, אבל אין מה לעשות. למידה ותרגול אלה מביאים תועלת מעשית רבה. הם מדריכים את מעשה היצירה ומעשירים את רפרטואר הכלים העומדים לרשות היוצר.  אפשר לכנות את התיאוריה האינטגרטיבית המוצגת להלן בכינויים כגון "משחקנות" על משקל "בלשנות" או "משחקולוגיה" על משקל "מוסיקולוגיה".

המודל האינטגרטיבי של משחק וטיפול במשחק  כולל את החלקים הבאים:

(א) תיאוריה אינטגרטיבית ומתודולוגיה לחקר משחק הדמיון

התיאוריה והמתודולוגיה  מכניסים סדר במבחר רחב של מושגים וממצאי מחקר המתייחסים למשחק דמיון (משחק כאילו).  אלה היו מפוזרים בתחומי מדע ומחקר רבים ושונים – הפסיכולוגיה על כל  ענפיה, תורת החינוך, האנתרופולוגיה ,האתולוגיה האנושית וכו'.  כל אלה מוזגו יחד ונוסחו מחדש במפורש ובמדויק תוך שימוש במושגים ומונחים הלקוחים מהבלשנות, הסמיוטיקה (מדע הסימנים והסמלים), האנתרופולוגיה ומדע הקוגניציה (האחרון כולל את הקיברנטיקה – תורת מערכות המשוב ההומאוסטאטיות ואת תורת עיבוד הנתונים על ידי בני אדם) המודל האינטגרטיבי שנוצר בדרך זו כולל את המרכיבים הבאים:

  1. הגדרה פורמלית של המושג "משחק דמיון" (ראה פרק 1)  Ariel 2002    פרק 2, Ariel, 1994, Ariel 1984
  2. משחק דמיון כשפה במובן הרחב, כלומר מערכת סמיוטית להבעה ולתקשורת באמצעות סימנים (ראה  Ariel 2002   ,  פרק 2 והנספח)
  3. משחק דמיון כמערכת משוב הומאוסטאטית לויסות רמת העוררות הרגשית סביב תכנים טעוני רגש מרכזיים ("אמוטיבים"). ראה   Ariel 2002 , פרק 5)
  4. משחק דמיון כמערכת משוב הומאוסטאטית לויסות עוצמת הקונפליקטים הבין-אישיים סביב נושאים כגון קרבה ושליטה (ראה Ariel 1992  ו  Ariel 2002 פרק 3)
  5. חוקים חברתיים שנוצרו על ידי הילדים לארגון ושליטה על יחסיהם הבינאישיים סביב הזכות להשתתף בקבוצות משחק סוציודרמטי, מנהיגות קבוצות משחק וזכויות שימוש בחפצי משחק ובטריטוריות למשחק. (ראה Ariel 2002, פרק 4)
  6. היחסים ההדדיים בין התפתחות משחק הדמיון לבין התפתחותו הכללית של הילד (ראה Ariel 1992 ו-Ariel 2002, פרק 6)
  7. משחק הדמיון מתוך היבט בין תרבותי  (ראה  Ariel 2002  פרק 7)

המתודולוגיה כוללת טכניקות שונות לרישום וניתוח טכסטים של משחק דמיון וטכניקות אחרות:

  •  ניתוח סמיוטי של טכסטים של משחק דמיון

טכניקה לגילוי , רישום, ניתוח מיקרוסקופי ומאקרוסקופי ותיאור  אוצר הביטויים המילוליים והלא מילוליים וכללי השפה של טכסטים של משחקי דמיון.  היחידות הבסיסיות והמבנים של שפת המשחק בטכסט מנותחים ומתוארים ברמת חומר הגלם, ברמה הסמנטית (רמת המשמעות) וברמה הפרגמטית

(רמת התפקידים התקשורתיים).

(ראה Ariel, 1992 , Ariel 1994 פרקים 4-8,  Ariel 1999 פרקים 9 ו 10 ואריאל 2002 פרק 2 והנספח)

  • ניתוח ממדים תלוי הקשר (נמת"ה)

זהו פיתוח של טכניקה שנוצרה על ידי בלשנים אנתרופולוגיים לחקר מערכות סמנטיות (מערכות משמעות) בתרבויות שונות. (ראה   Hammel 1965). ניתן לישם את הגרסה תלוית ההקשר של טכניקה זו, שפותחה על ידי הכותב, לשם חשיפה וניסוח של מבני עומק וכללי עומק המונחים ביסוד בחירת המסמנים והתכנים המסומנים של המשחק ולהפקת "צילום רנטגן" של המנגנונים הפסיכודינמיים

המווסתים את תהליך המשחק. אותה טכניקה גם משמשת לחשיפת תכונות תלויות תרבות של המשחק של ילד  (ראה Ariel, 1999, עמודים 133-137  ו    Ariel 2000,  עמודים   64-65  ו  170-184).

  •  ניתוח יחסים בינאישיים במשחק

זוהי טכניקה לגילוי וניסוח מבני  העומק והדינמיקה הסמויה המסתתרים מאחורי אינטראקציות בינאישיות

במשחק סוציודרמטי. תכליות השליטה והקרבה של המשתתפים, התכניות האסטרטגיות שלהם להשגת תכליות אלה ואמצעי המשחק שבאים לידי ביטוי בתכניות אלה – כל אלה מנוסחים באופן מפורש ומדויק

כמערכות כללים, או חוקים. (ראה   Ariel 1994 , פרקים 7 ו 8  ו  Ariel 2002 פרק 3 והנספח)

  • סולמות להתפתחות משחק הדמיון

שלבי ההתפתחות של משחק הדמיון מתוארים באמצעות פרמטרים שונים

(ראה Ariel 2002 פרק 6)

  • סולמות להשוואה בין תרבותית של משחקי דמיון

מוצעים פרמטרים להשוואת האופי והרמה של משחקי דמיון בין ילדים מרקעים תרבותיים שונים

(ראה Ariel 2002,  פרק 7)

מבוא כללי למודל שהוצג לעיל בקצרה נמצא ב  Ariel 2002,  אבל חלקים ממנו  נמצאים בכל שאר הפרסומים הרשומים להלן.

ב. תיאוריה אינטגרטיבית ומתודולוגיה להערכה דיאגנוסטית וטיפול באמצעות משחק

אלה מבוססים על המודל שתואר לעיל, אבל מוסיפים עליו אינטגרטציה, סיסטמטיזציה  וניסוח מפורש ומדוייק של  מיגוון רחב של מושגים וממצאי מחקר המתיחסים להערכה דיאגנוסטית וטיפול במשחק המפוזרים בכל רחבי הספרות המקצועית. התיאוריה האינטגרטיבית והמתודולוגיה משמשים כמפת דרכים,

כמדריך ברור, מפורט  ומדויק לפרקטיקה של טיפול פרטני, משפחתי וקבוצתי באמצעות משחק.

התיאוריה כוללת ניתוח מפורט של האטיולוגיה והאופי של "באגים" הנדבקים למערכת עיבוד הנתונים העומדת לרשות היחיד, המשפחה או הקבוצה. באגים כאלה הם מקור הקשיים המובאים לטיפול.

סוגי הבאגים העיקריים הם סכי עיניים של סוס (הצרת תחום הראיה. נתונים חיוניים אינם נקלטים ואינם מעובדים), הברון ממינכהאוזן (שיפוט המציאות נפגע) ו הפוך על הפוך (אינפורמציה מעובדת באופן לא עקבי). מערכת עיבוד הנתונים של היחיד, המשפחה או הקבוצה פגיעה במיוחד להידבקות בבאגים כאלה בתקופות מעבר ומשבר.  אפשר לראות את הבאגים כהגנות רגשיות לא תקינות,  כניסיונות דיספונקציונאליים להתמודד עם מבול של אינפורמציה חדשה ולא מוכרת, מבלבלת וקשה לעיכול.

(ראה  Ariel 1994  פרק 1,  Ariel 1996, 1997,  Ariel 1999 פרק 8  ו Ariel 2002 עמודים 135-139)

מכסחי באגים : טיפול במשחק עם יחיד, משפחה או קבוצה מגייס מכסחי באגים

תכונות ריפוייות מוגדרות היטב של משחק הדמיון שבכוחן להחליש או להרחיק

(bug-busters)

באגים ממערכת עיבוד הנתונים. הסרת הבאגים או החלשתם מביאה לידי ריפוי ספונטאני, גיוס משאבים

להתגברות על המשבר וליצירת מערכת עיבוד נתונים תקינה חדשה.

מכסחי באגים באים משלושה מקורות שונים:

מקור ראשון למכסחי באגים: תפקיד המשחק כמנגנון משוב הומאוסטאטי לויסות רמת העוררות הרגשית

סביב האמוטיבים של המטופל (ראה לעיל). מכסחי באגים מסוג  זה הם:

חזרה – כשתכנים טעונים רגשית (אמוטיבים) משוחקים שוב ושוב בסביבה הבטוחה והנעימה של המשחק

המספקת חיזוקים חיוביים עצמתם מתרככת בתהליך של התרגלות, הביטואציה.

הרחקה – מסמנים ותכנים מסומנים השייכים לליבת מערכת האסוציאציות הקשורה באמוטיב של המטופל  מוחלפים במסמנים ומסומנים השייכים לשולי מערכת האסוציאציות של האמוטיב. לדוגמא, נושא מות האב מוחלף בנושא אבדן של חפץ היקר לליבו של המטופל.

העלאת תכנים מגוננים – לדוגמא, ילד ששיחק ב"טביעה" הכניס למשחק קופסת כלי רופא וכינה אותה

"צוללת מגן דויד אדום".

נטרול – ילדה שיחקה בכריש צעצוע מאיים ואחרי כן אמרה, מפי הכריש כביכול:"לא צריך לדאוג,

אני ריק בפנים".

פיצוי – ילד שאביו פשט את הרגל שיחק כאילו למשפחה שלו יש בית בן מאה חדרים.

חיזוק  – ילד שהוכה על ידי חבריו שיחק כאילו העור שלו הפך לשריון פלדה.

ילדים משתמשים בשיטות כאלה להשגת איזון רגשי במשחקיהם הספונטאניים. אפשר להשתמש בהן

באופן מבוקר גם כטכניקות טיפול במשחק.

תפקידם הטיפולי העיקרי של מכסחי באגים אלה הוא להכין את הקרקע לפעולתם של מכסחי באגים נוספים. הואיל ובאגים שואבים את כוחם מתגובות רגשיות לא מאוזנות למצבי לחץ, מטופלים יהיו נוחים יותר להשפעה המתקנת המבורכת של מכסחי  הבאגים הבאים אחרי שיוחזר האיזון למערכת הרגשית שלהם לפחות חלקית.

מקור שני למכסחי באגים: עצם ההגדרה של המושג "משחק דמיון"

(ראה Ariel 2002   פרק 1).

מכסחי באגים מסוג זה הם:

שיוך וניכור   – האדם המשחק גם משייך לעצמו וגם מנוכר מתכני המשחק. לדוגמא, ילד המקנא באחיו התינוק ומשחק כאילו הוא הורג את בן דמותו של התינוק במשחק גם משייך לעצמו את הקנאה והרצון להיפטר מן התינוק המתחרה וגם מנכר עצמו מרגשות והמחשבות האלה. בטיפול הפעלת תכונה זו של המשחק יכולה לסייע למטופל לאחזר ולהכיר באינפורמציה לא נגישה (בגלל הבאג סכי עיניים של סוס) בעולם הדמיוני של המשחק, וההיפך, להרחיק מעצמו אינפורמציה שהוא מוצף בה.

הדואליות הבסיסית של המשחק האדם המשחק הוא גם השחקן המגלם תפקיד מסוים וגם הדמות המגולמת. לדוגמא, כשילד משחק כאילו הוא , או בן דמותו במשחק, משקר אותו ילד בהכרח גם משקיף על עצמו מהצד כביכול ובוחן את הרגלו לשקר.

שרירותיות המסמן – במשחק כל דבר יכול לסמן כל דבר. לדוגמא, נחש צעצוע שאימא נותנת לילדה שלה יכול לסמן "סוכריה". הניגוד בין המסמן, נחש והמסומן, סוכריה, חושף אי עקביות ביחסה של האם אל הילדה.

עולמות אפשריים  – במשחק אפשר ליצור אין ספור עולמות פוטנציאליים או דמיוניים. כך למשל משפחה מסוכסכת יכולה לשחק כאילו היא משפחה של מלאכי שמיים.

מכסחי באגים מהסוג האחרון עוקפים את ההגנות. הם מסייעים למטופל, שהמערכת הרגשית שלו כבר הגיעה למידת מה של איזון בעקבות הפעלת מכסחי הבאגים מהסוג הראשון, לעבור חוויה קוגניטיבית-רגשית מתקנת מבלי לפרוש מעולם הפנטסיה של משחק הדמיון. אינפורמציה חסרה (בגלל הבאג סכי עיניים של סוס) מאוחזרת. אינפורמציה מעוותת (בגלל הבאג הברון ממינכהאוזן) ואינפורמציה לא עקבית בגלל הבאג הפוך על הפוך) נחשפות ומוקעות ככאלה ועוברות תהליך של תיקון.

מקור שלישי למכסחי באגים: משחק דמיון כמכניזם לויסות קונפליקטים בינאישיים ביחס לשליטה וקרבה (ראה לעיל). מכסח הבאגים העיקרי בסוג זה הוא תקשורת עקיפה. מחלוקות וקשיים סביב שליטה וקרבה בעולם האמיתי מחופשים ומוסווים כדיאלוגים בעולם הדמיון של המשחק. לדוגמא , ילדה הרוצה להעביר לאמה הנוקטת הגנת יתר שתרד ממנו משחקת כאילו היא Wonder Woman היכולה להסתדר היטב בכוחות עצמה. (ראה ;Ariel,Carel and Tyano 1985 Ariel 1994 פרק 3; Ariel 1996 , 1997 ו Ariel 2002 עמודים 139-142).

בסוג זה של טיפול במשחק המטפל הוא משתתף פעיל במשחק הספונטאני של הילד , המשפחה או הקבוצה. היעדים הטיפוליים מושגים באמצעות שלושה סוגי מהלכים: מהלכים עיקריים שבהם מופעלים מכסחי הבאגים באופן סמוי לשם השגת שינוי טיפולי, מהלכים מכינים המכשירים ומכינים את הקרקע להפעלת המהלכים העיקריים ומהלכים נילווים המשמשים כבקרה על תגובות לוואי של מהלכים מכינים ומהלכים עיקריים. למהלכים מכינים ונילווים יש תפקידים שונים כגון הצטרפות למשחק של הילדים

השפעה על מהלך המשחק, מתן תמיכה, הפנית קשב והדגשה, שיקוף ופירוש. אלה מושגים באמצעות טכניקות משחק כגון חיקוי משחק של מטופלים, הפעלת אפקטים קוליים וחזותיים, מתן גירויים למשחק,

הכנסת שינויים הדרגתיים במשחק של המטופל , הכפיל, אילוזיה של אלטרנטיבות   ועוד.  חלק מהטכניקות האלה הושאלו ממשחקיהם הספונטאניים של  ילדים. אחרות הושאלו ממטפלים אסטרטגיים כגון מילטון אריקסון.

גירסה אנגלית של מאמר זה הוזמנה על ידי עורכת  Play Therapy , ביטאון האגודה האמריקנית

לטיפול במשחק, ופורסמה במרץ 2006